מהו סיכון תרגום?
סיכון התרגום הוא הסיכון לשינוי במצב הכספי של החברה (נכסים, התחייבויות, הון עצמי) עקב שינויים בשער החליפין ונראה בדרך כלל בעת דיווח הדוחות הכספיים המאוחדים של חברות בנות מרובות הפועלות בחו"ל במטבע מקומי.
ההשפעה היא בעיקר על חברות רב לאומיות הפועלות בעסקאות בינלאומיות בכוונה מכיוון שקהל הלקוחות והספקים שלהן. בתרחיש זה הסיכון לתרגום דומה יותר לתופעה נמשכת שצריכה להירשם מדי שנה בדוחות הכספיים. בנוסף, זה משפיע גם על חברות שיש להן נכסים במטבע חוץ, ואת אותו הצורך לממש או לדווח במטבע המקומי. זו בעיקר תופעה חד פעמית ויש ליישם הליכי חשבונאות נאותים אחרת זה עלול להוביל לטרדות משפטיות.
מכיוון שקשה לחזות את תנודות המטבע, סיכון התרגום יכול להיות בלתי צפוי, מה שהופך אותו למורכב יותר לדיווח ולכן גופים רגולטוריים עוקבים אחריו מקרוב. סיכון התרגום שונה מסיכון העסקה המשפיע על תזרים המזומנים של המשרד עקב סיכון התנודתיות במטבע.
דוגמה לסיכון תרגום
הבה נבחן דוגמה פשוטה לסיכון תרגום וכיצד הוא משפיע על החברות. שקול תאגיד רב לאומי הפועל בגאוגרפיה של בריטניה וארה"ב. כשאנו מתכוונים, לחברה יש נכסים והתחייבויות בשתי המדינות.
נניח שהמשרד האמריקני של חברה זו סובל מהפסד תפעולי של 10,000 דולר. עם זאת, החטיבה הבריטית באותה תקופת דיווח מרוויחה נטו של 8,000 ליש"ט. מכיוון ששער ההמרה של הדולר והלירה הוא 0.80, החברה למעשה לא מביאה הפסד או רווח.
הרווח שלה בבריטניה בוטל בגלל ההפסד בסניף בארה"ב. בינתיים הכל טוב. כעת לפני שחברת האם מאחדת את כל הנתונים הללו ומכינה את דוחות הביניים, חל שינוי בתרחישים המקרו-כלכליים.
הדיונים ב- BREXIT התגברו אשר השפיעו על מחיר הלירה שטרלינג. באופן דומה, בגלל המתיחות הכלכלית בין ארה"ב לאיראן במזרח התיכון, המחיר הגולמי ומחיר הדולר השתנו. תרחישים אלה מובילים לשינוי בשער החליפין של לירה דולר מ- .80 ל -1.0.
הרווח שבוטל עקב רווח בחטיבה בבריטניה הפך פתאום לקטן מאוד והוביל לרווח נקי של חברת האם. הטבלה שלהלן מסכמת את שני התרחישים.
פירוש הדבר הוא שלמרות שלמועד המימוש לא היה רווח / הפסד, כעת על החברה לדווח על הפסד מכיוון שהתרחישים השתנו בגלל תנודות מטבע. למרות היפותטי, זו אחת הדוגמאות הפשוטות ביותר לסיכון תרגום.
נקודות חשובות שיש לציין לגבי השינוי בסיכון התרגום
- סיכון תרגום הוא בדרך כלל שינוי מונע משפטי הנדרש על ידי הרגולטורים. זה נוצר רק כאשר חברת האם מחליטה לדווח על דוח כספי מאוחד. לדוגמא, אם ה- FMCG הגדולה יוניליוור מדווחת על דוח כספי מאוחד לחברה הבת בארה"ב, בריטניה ואירופה, היא תעמוד בפני סיכון תרגום. עם זאת, אם היא שומרת על חברות בת אלה עצמאיות, אין כל מקרה של סיכון תרגום. במילים פשוטות סיכון התרגום אינו שינוי בתזרים המזומנים אלא רק תוצאה של דיווח כספי מאוחד.
- מכיוון שסיכון זה אינו משפיע על תזרים המזומנים אלא רק על מבנה הדיווח, אין עוררין על פטור ממס כלשהו שהמשרד יכול לעשות בו שימוש. כמו כן, אין שינוי בערך המשרד בגלל סיכון תרגום, בניגוד לסיכונים וחשיפות אחרים. במילים פשוטות, זה יותר מושג מדיד ולא מושג תזרים מזומנים. נקודה חשובה שיש לציין היא שהיא מוקלטת כאשר מדווחים ולא ממומשים. מכאן שלא יהיה זה שגוי לומר שזה מביא רק לרווח או הפסד רעיוני.
- הסיכון הנובע מסיכון התרגום יושב במאזן הפירמה כחשיפה לתרגום. יכולות להיות מספר שיטות למדוד אותו כמו שיטת זרם / ללא זרם, שיטה כספית / לא כספית, שיטה זמנית ושיטת שער הנוכחי. באופן דומה, חברות יכולות להשתמש בדרכים מרובות לניהול חשיפה זו כמו שימוש במוצרים פיננסיים נגזרים / אקזוטיים כמו אופציות מטבע, החלפות מטבע וחוזים עתידיים. נדלג על הפרטים סביב אלה מכיוון שמדובר בנושאים מורכבים וניתן לכסות אותם בנפרד.
- סיכון התרגום מהווה איום במונחים של הצגת נתונים בלתי צפויים מראש, מה שעלול להוביל לכמה שאלות קשות שהעלו בעלי המניות עבור ההנהלה. עם זאת, אם המצב הוא זמני והתנודות הלא צפויות במטבע עשויות לחזור למצב הרגיל, אז זה לא אמור להשפיע רבות על החברה. הסיבה לכך היא שאלה עשויים להתהפך בתקופה החשבונאית הבאה כאשר המצב המקרו-כלכלי השתפר, ושוק המטבעות נע לכיוון החיובי של החברה. עם זאת, זו לא אמורה להיות סיבה לא להתכונן לסיכון תרגום ולהנהלה צריכה להיות נהלים מתאימים כדי להתמודד עם תנועות שליליות כאלה במטבע.
סיכום
חשיפה לתרגום הנובעת מסיכון תרגום ודאי עבור חברות הפועלות בעסקאות זרות או עוסקות במטבעות זרים. זהו יותר מושג אוצר חברות המשמש לתיאור סיכונים העומדים בפני חברה כאשר היא מתמודדת עם לקוחות זרים ובכך עסקאות זרות.
עסקאות זרות אלה יכולות להיות כמו תשלום לספקים שלהם במטבע אחר או לקבל תשלומים מלקוחותיהם במטבע חוץ. ישות שרוצה להפחית את סיכון התרגום צריכה לעסוק בגידור באמצעות נגזרים או מוצרים פיננסיים אקזוטיים, כך שתנודות המטבע ישפיעו מינימלי על מספרן.
כישלון בכך עלול לגרום לא לטרדות משפטיות אלא גם לזעם של משקיעים למרות שהמשרד אולי מתמודד רק בעסקה בינלאומית חד פעמית. למותר לציין כי עבור חברה רשומה זה הופך להיות חשוב יותר מכיוון שכל דגל אדום כזה עלול לגרום למשקיעים לאבד את אמונם בחברה.