חכירת הון לעומת חכירה תפעולית 8 ההבדלים המובילים

ההבדל בין הון להשכרה תפעולית

קיימות שיטות חשבונאיות שונות לחכירה כאשר במקרה של חכירה הונית הבעלות על נכס הנמצא בתמורה עשויה להיות מועברת בסוף החכירה לחוכר ואילו במקרה של חכירה תפעולית הבעלות על הנכס הנמצא בתמורה נשמרת על ידי המשכיר.

חוזה שכירות הוא הסכם חוזי בין המשכיר (בעל הנכס) לבין השוכר (שוכר את הנכס). הם מסווגים לשני סוגים בהתאם לאופן שבו מועבר סיכון הבעלות וההטבות.

מהי חכירת הון?

זה נקרא גם חכירה פיננסית. חכירה הונית היא חכירה שמעבירה את כל הסיכונים והתגמולים הנלווים לבעלות על נכס באופן מהותי. במילים אחרות, חכירת ההון יכולה להיות חכירה לפיה הערך הנוכחי של תשלומי החכירה המינימליים עם כניסת החכירה עולה או שווה לכלל השווי ההוגן של הנכס המושכר. זהו חוזה שכירות בו השוכר רושם את נכס הבסיס כאילו נכסו, כלומר מתייחסים אל המשכיר כאל צד שבמקרה מממן נכס שהחוכר מחזיק בו.

על המשכיר להתייחס לחכירה כאל חכירת מימון אם מתקיים אחד מהקריטריונים הבאים המפורטים להלן:

  • יש אפשרות לרכוש את הנכס המושכר; אוֹ
  • תקופת השכירות מכסה לפחות שבעים וחמישה% מחיי השימוש הנכסים; אוֹ
  • הבעלות על הנכס המושכר עוברת לחוכר בעקבות פקיעת השכירות; אוֹ
  • הערך הנוכחי המינימלי של תשלומי החכירה מסתכם בתשעים% לפחות מהשווי ההוגן של הנכס בתחילת החכירה.

מהי חכירה תפעולית?

החכירה התפעולית נקבעת כהסכם חכירה שאינו כרוך בהעברת סיכון מהותי ותגמולי בעלות בנכס המושכר לחוכר. בדרך כלל יש לה תקופה נמוכה משמעותית מהשווי ההוגן של הנכס המושכר.

חוזי שכירות שאינם עומדים באף אחד מארבעת הקריטריונים מחושבים על חוזה שכירות תפעולי.

  • מבחן 1: העברת בעלות
  • מבחן 2: אפשרות רכישה מציאה?
  • מבחן 3: תקופת השכירות> = 75% מהחיים הכלכליים?
  • מבחן 4: ערך נוכחי של תשלומים> = 90% ערך שוק הוגן?

אם כל הקריטריונים נכונים, אזי יוחשב בהשכרת הון.

חכירת הון לעומת אינפוגרפיקה של חכירה תפעולית

נקודת המבט של האנליסט

סיווג שכירות

ציוד מושקע במחיר שוק של (FMV) של 100,000 דולר ארה"ב וחיי שימוש שימושיים של 5 שנים מושכר לחוכר לתקופה של 4 שנים. תשלומי החכירה הם 26,000 דולר ארה"ב לשנה. שיעור ההלוואות לפירמה הוא 8%, והשיעור הגלום בחכירה הוא 7%. אין הפרשה לחוכר לרכוש נכס בתום תקופת החכירה, ואין אפשרות לרכישת מבצע.

הבה נבחן תחילה האם מדובר בחכירת הון או בשכירות תפעולית. להבנתנו, אנו מבצעים את הבדיקות לקביעת אותו הדבר.

תוצאות מבחן 1 ובדיקה 2 בחכירה תפעולית

מבדיקה 3 מרמזת כי מדובר בהשכרת הון.

מבדיקה 4 משתמעת שמדובר בהשכרת פעולה

בסך הכל אנו יודעים שאם כל אחת מהבדיקות לא מתקיימת, החכירה מסווגת כהשכרת הון.

דוגמא

נשתמש באותה דוגמה לצורך ההשוואה.

ציוד מושקע במחיר שוק של (FMV) של 100,000 דולר ארה"ב וחיי שימוש שימושיים של 5 שנים מושכר לחוכר לתקופה של 4 שנים. תשלומי החכירה הם 26,000 דולר ארה"ב לשנה. שיעור ההלוואות לפירמה הוא 8%, והשיעור הגלום בחכירה הוא 7%. אין כל הפרשה לחוכר לרכוש נכס בתום תקופת החכירה, ואף לא אפשרות לרכישת מבצע.

אפקט המאזן

  • בחכירה התפעולית אין השפעה מאזנית.
  • השפעת המאזן מגיעה רק בחכירת הון.
  • השווי הנוכחי בשיעור 7% הוא 88,067 דולר
  • הן הנכס והן האחריות עולים בערך הנוכחי של תשלומי חכירה בעת הקמתם

השפעת המאזן ככל שהתשלומים מתבצעים לפי להלן

שווי הספרים של הנכסים בסוף כל שנה.

שים לב כי הדברים הבאים -

  • פחת (תקופה של 4 שנים) = 88,067 $ / 4 = 22,017 $,
  • החזרי קרן שווים את תשלומי החכירה הוצאות ריבית פחותות
  • הנכס מופחת בשיעור שונה משיעור הפחתים בגין ההתחייבות. שני הערכים שווים רק עם תחילת חוזה השכירות

השפעת דוח רווח

  • הרווח התפעולי גבוה יותר בגין חכירת הון (הסיבה לכך היא שהוצאות פחת בגין חכירת הון נמוכות מתשלומי החכירה)
  • הרווח הנקי נמוך בשנים הראשונות עבור חכירת הון

אפקט תזרים מזומנים

  • בחכירה תפעולית, התשלום הכולל במזומן מצמצם את תזרים המזומנים מפעילות.
  • בחכירה הונית, חלק מתשלום החכירה שנחשב לתשלום על הקרן מקטין את תזרים המזומנים מפעילות מימון.
  • סך CF אינו מושפע מהטיפול החשבונאי.

הבדלים עיקריים

  • הרווח הנקי יהיה גבוה יותר בחכירה התפעולית בשנים הראשונות מכיוון שסכום הפחת וההוצאות הריבית יהיה גבוה יותר בחכירת המימון. עם סיום חוזה השכירות, המצב יתהפך. עם זאת, הרווח הנקי הכולל לאורך כל תקופת החכירה יסתכם במספר זהה, בשני הקטגוריות שכן מדובר במנגנוני דיווח בלבד.
  • ה- EBIT גבוה יותר מחכירת הון מכיוון שחלק מתשלום החכירה הוא תשלום ריבית, והדוח מדווח מתחת ל- EBIT ובדוח רווח והפסד; עם זאת, כל תשלום החכירה מדווח מעל ה- EBIT תחת חכירה תפעולית.
  • סמנכ"ל הכספים גבוה יותר עבור חכירת הון מכיוון שחלק מהשכירות ההולך להפחתת חבות החוב הוא חלק מתזרים המזומנים ממימון, ורק ריבית מהווה חלק ממנהל הכספים. מיסים נוספים נמוכים יותר עקב פחת, והפחת מתווסף חזרה. עם זאת, במסגרת החכירה התפעולית, כל תשלום החכירה מקטין את מנהל הכספים, והמס גבוה יותר בגלל היעדר הוצאות פחת.
  • באופן טבעי, CFF נמוך יותר עבור חכירה פיננסית וגבוה יותר עבור חכירה תפעולית, אולם לאורך כל תקופת החכירה, סכום השינוי במזומן נשאר זהה.

טבלה השוואתית בין חכירת הון לעומת חכירה תפעולית

קריטריונים / פריטחכירת הוןחכירה תפעולית
טֶבַעזוהי אלטרנטיבה לרכישת ה- PPE באמצעות מימון חובזוהי אלטרנטיבה להשכרת ה- PPE בתשלום שכירות קבוע.
השפעה על דוח רווח והפסדירידת ערך ה- PPE והריבית על מימון החוב מוזכרות בדוח רווח והפסד.תשלומי השכירות בלבד הם ההוצאות המוזכרות בדוח רווח והפסד.
השפעה על המאזןה- PV של תשלומי החכירה או השווי ההוגן של ה- PPE מדווחים במאזן (הנמוך מביניהם). כך שהנכסים גדלים ככל שה- PPE מהוון, ההתחייבויות גדלות ככל שמתווסף אליו מימון החוב.אין כל השפעה על המאזן מכיוון שההחכירה הוצאה גרידא.
השפעה על דוח תזרים מזומנים
  • פחת מתווסף מכיוון שמדובר בהוצאה שאינה מזומנת, ולכן סמנכ"ל הכספים גבוה יותר.
  • פחת וריבית מפחיתים את הרווחים ולכן משלמים מיסים נמוכים בשנים הראשונות.
  • תזרים המזומנים מפעילות מימון מושפע ממימון חוב ומההחזרים העיקריים שבוצעו בגין החוב ששימש למימון החכירה. ריבית המימון מפחיתה את סמנכ"ל הכספים.
מכיוון שרק תשלומי חכירה הם חלק מדוח רווח והפסד, המסים גבוהים יותר, ולכן הם מקטינים את סמנכ"ל הכספים ותשלומי החכירה מהווים חלק ממנהל הכספים במקום תזרימי מזומנים ממימון.
מימון חוץ מאזנימכיוון שהנכס נרשם במאזן ונוצרת התחייבות החוב, היחסים כמו תשואה על הנכס ויחס חוב להון נראים קטנים יותר ועשויים לרמוז על חוסר יעילות או כושר פירעון נמוך יותר.מכיוון שלא נרשם שום נכס במאזן ולא נוצרת התחייבות חוב, היחסים כמו תשואה על נכסים ויחס חוב להון נראים טוב יותר.
סיכון להתיישנותבתום תקופת החכירה הבעלות על הנכס מועברת לחוכר, כך שגם הסיכון להתיישנות מועבר, ואם יש חידוש טכנולוגי כלשהו, ​​מה שהופך את הנכס למיושן עד אז, החוכר תקוע איתו . כך שהסיכון הזה נמוך עבור המשכיר וגבוה עבור החוכר.בתום תקופת החכירה, הנכס מוחזר למשכיר, כך שהסיכון להתיישנות נמוך עבור השוכר וגבוה עבור המשכיר.
סיווג US GAAP לעומת סיווג IFRSGAAP של ארה"ב הוא ספציפי יותר, מכיוון שהוא מציין כי יכולים להיות שני סוגים של חכירות תחת חכירת הון וכל אחד מהתנאים הבאים מתקיים מוביל לסיווג כחכירה הונית:

  • חכירה מסוג מכירה, שבסיומה הבעלות מועברת ויש רווח למשכיר מכיוון שה- PV של התשלומים גדול מהערך הספי של ה- PPE המושכר.
  • חכירה במימון ישיר היא זו שאין בה רווח, והשכיר הוא רק מממן עבור השוכר.
  • US GAAP דורש שתקופת השכירות תהיה לפחות 75% מחיי השימוש השימושיים של ה- PPE.
  • PV של תשלומי החכירה הוא לפחות 90% מהשווי ההוגן של נכס החכירה.
  • קיום אופציה לרכישת מציאה

IFRS מציין סיווג כללי יותר האומר כי יש להעביר את כל הסיכון וההטבות לחוכר

על פי GAAP של ארה"ב, אם אף אחת מהדרישות המוקדמות של חכירת הון אינה מתקיימת, היא מסווגת כחכירה תפעולית.

IFRS מזכיר סיווג כללי יותר האומר כי אין להעביר את כל הסיכונים והתגמולים לחוכר.

ניתוח יחס
  • הפחת את יחס המחזור הנוכחי והנכסי
  • הון חוזר נמוך יותר
  • תשואה נמוכה יותר על נכסים והון עצמי
  • יחסי חוב גבוהים יותר להון עצמי
  • יחסי מחזור שוטף ונכסים גבוהים יותר;
  • הון חוזר גבוה יותר
  • תשואה גבוהה יותר על נכסים והון עצמי
  • הורדת חוב ליחסי הון ונכסים