מניות שהונפקו (הגדרה, דוגמאות) | חמשת סוגי המניות המונפקות

מניות שהונפקו הן המניות שהוקצתה על ידי החברה לבעלי המניות לרבות ציבור, מקורבים או משקיעים מוסדיים המוחזקים על ידם ומוצגים תחת ההון העצמי של הבעלים בצד ההתחייבות במאזן החברה.

הגדרת מניות

מניות שהונפקו הינן החלק מכלל המניות המורשות של החברה המוחזקות על ידי כל סוג של בעלי מניות, כולל הנהלה, ציבור או כל סוג אחר של משקיע. לדוגמה, המניות המורשות של מקדונלדס בשנת 2018 היו 3.5 מיליארד, מתוכן סך המניות שהונפקו הן 1.66 מיליון מניות ו- 0.89 הן מניות האוצר.

סה"כ מניות שלא הונפקו = סה"כ מניות מורשות - מניות שהונפקו - מניות אוצר = 3.5 - 1.66 - 0.89 = 0.95 מיליון

באמצעות הנפקה, חברות מניות יכולות לגייס הון בעלות נמוכה ולהזמין משקיעים להיות חלק מסיפור הצמיחה שלהם. מדובר בעיקר ביוזמות אסטרטגיות ארוכות טווח ודורשות ניתוח מעמיק.

סוגי המניות שהונפקו על ידי חברה

מספר 1 - מניות רגילות

אלה הסוגים הנפוצים ביותר של מניות המונפקות על ידי חברה רשומה בציבור ומכאן השם מניות רגילות. הם מספקים את הדרך הפשוטה ביותר לגיוס הון מכיוון שהם אינם מעניקים זכויות מיוחדות. הזכות היחידה עם בעלי מניות משותפים היא זכות ההצבעה. אין להם שום חלק ברווח, ותשלום דיבידנד כפוף להחלטת הדירקטוריון או ההנהלה.

מס '2 - מניות העדפה

מניות העדפה הן מניות כאשר לבעל המניות יש זכות לקבל את הדיבידנד לפני שניתן לשלם אותו לבעלי המניות הרגילים. לעתים קרובות יש להם תשלום דיבידנד קבוע בפרקי זמן קבועים, למרות שהמשרד לא יכול להכריז על דיבידנד עבור בעל המניות הרגיל. בנוסף, ניתן לשלם להם דיבידנד נוסף על בסיס כמה תנאים קבועים מראש. כמו כן, במקרה של פשיטת רגל, הם מעדיפים על פני בעלי מניות נפוצים מבחינת פירעון. עם זאת, בעלי המניות המועדפים אינם מקבלים זכויות הצבעה. אלה פופולריים בעיקר בקרב משקיעים שרוצים להשקיע בהון, אך גם רוצים הכנסה קבועה קבועה.

ניתן לסווג מניות העדפה ל: -

  1. מניות מועדפות מצטברות : בעלי מניות אלה זכאים לדיבידנדים, כולל אלה שלא שולמו בעבר לפני שניתן לשלם דיבידנד לבעלי מניות רגילים או רגילים. במילים פשוטות, הדיבידנדים שלהם ממשיכים להצטבר וניתן יהיה לתבוע אותם בעתיד.
  2.  מניות מועדפות שאינן מצטברות:  מחזיקים במניות מועדפות שאינן מצטברות אינם נהנים מזכות כזו. אם המשרד לא מכריז על דיבידנד כלשהו, ​​אין בכוחם לטעון זאת בעתיד.
  3. מניות מועדפות להמרה : למשקיעים מסוג מניות זה יש את הזכות המאפשרת להמיר את מניותיהם המועדפות למניות רגילות על בסיס כמה תנאים קבועים מראש ולאחר מועד שנקבע מראש.

# 3 - מניות שניתנות לפדיון

אלה המניות, כפי שהשם מרמז, שניתן לממש על ידי המשרד בהתבסס על תנאים מסוימים שהוגדרו מראש כמו לאחר תקופה מסוימת. הם דומים יותר לאופציה מכיוון שהמשרד עשוי לממש או לא לממש מניות אלה, ובעלי המניות מודעים לסעיף כזה לפני כן. מניות אלה בדרך כלל ניתנות לעובדים כך שברגע שהעובד מתפטר, ניתן לקנות אותן לרוב במחיר ההנפקה.

מס '4 - מניות ללא הצבעה

אלה כמו מניות רגילות למעט העובדה שיש זכויות שאינן מצביעות. אלה משמשים שוב חברות לתגמול עובדיהם ומשולמים כחלק מהתגמול שלהם. היתרון שהם מספקים הם הטבות המס, שמירת עובדים מבלי לדלל את רשות המצביעים.

# 5 - מניות ניהול

אלו הם סוג המניות המשמש את ההנהלה לשמירת השליטה בחברה. הם נושאים זכויות הצבעה נוספות המתבצעות בדרך כלל על ידי המרת מספר קולות למניה אחת. הם יעילים מאוד במניעת השתלטות עוינת ונסיבות שליליות אחרות.

יתרונות

  • מניות שהונפקו עוזרות לחברות לגייס הון ללא כל חוב או ריבית קבועה. הפירמות אינן מחויבות לשלם ריבית כלשהי ויכולות להשתמש בהון שגויס לצמיחת העסק.
  • לא זו בלבד שהיא מגייסת הון לחברות, אלא גם אין חובה מצד ההנהלה לחלוק רווחים. חברות יכולות או לא יכולות, לפי שיקול דעתן, לחלוק את הרווחים בצורה של דיבידנד לבעלי המניות. ישנם כמה סוגים של מניות מונפקות שבהן יש לשלם את הדיבידנד. עם זאת, גם במקרים אלה אין להנהלה כל אחריות לחלוקת רווחים, והמשרד יכול להמנע מתשלום סכום הדיבידנד שנקבע מראש.
  • מניות אלה מספקות מנגנון גמיש מאוד של גיוס כסף מכיוון שההנהלה יכולה להחליט כמה מניות ומתי להנפיק. בנוסף, היא גם מספקת למשרד לפדות את המניות הללו על סמך הקטגוריה שהן מונפקות בכל פעם שההנהלה רואה אותה נוחה.

חסרונות

  • בניגוד לחובות, שם מובטח שיעור ריבית קבוע, המניות המונפקות מושפעות רבות מהמחזור הכלכלי. גם הרחבות כלכליות וגם מחזורי מיתון כלכליים חייבים להגזים בהשפעות המשפיעות על מינוף החברה.
  • הנושאים המשותפים יכולים להוות חסרונות עבור עסק צומח בו התשואות הן יותר משיעור הריבית הרווח. במקרה כזה, בסופו של דבר ההנהלה משלמת יותר כסף ממה שהיה גייס באמצעות הלוואות בנקאיות, ובכך משפיעה על עלות ההזדמנות.
  • לגיוס הון ללא ריבית קבועה כלשהי כרוך בעלות מרומזת. הסיבה לכך היא שלכל סוג של מניות שהונפקו, נקבעים מראש תנאים מסוימים. לדוגמא, עבור בעלי מניות משותפים, יש לדלל את הבעלות. עבור בעלי מניות מועדפים, יש להחליט על שיעור קבוע של הדיבידנד, וניתן לפדות מניות שניתנות לפדיון רק לאחר תקופה מסוימת.

מגבלות

  • לתהליך הנפקת המניות השפעה מתמשכת על אסטרטגיית המשרד לטווח הארוך ומכאן מחייב חברת השקעות מנוהלת היטב לטפל ולבצע את התהליך הזה.
  • מכיוון שמניות מדללות את הבעלות (במיוחד במקרה של בעלי מניות נפוצים), הדבר עשוי להיות מקרה של השתלטות עוינת.
  • גיוס כסף רב יותר הופך למאתגר, מכיוון שהנפקת מניות נוספות מקטינה את הרווח המלאי, מה שבעלי המניות הקיימים לא לוקחים היטב.

נקודות חשובות

  • לסוגיות המשותפות יש מחיר משתמע. הם עשויים לספק מנגנון לגיוס הון בעלות נמוכה, אך יש להם מחיר שכן חברות אולי יצטרכו לוותר על זכויות הצבעה או על דיבידנד מינימלי שהוגדר מראש.
  • ישנן השלכות מס ורגולציה רבות הכרוכות בהנפקת מניות.

 סיכום

נושאים משותפים הם כלי נשק חיוני עבור חברה למשוך השקעות לעסקיה הגדלים. עם זאת, לכל סוג יש את ההטבות והמגבלות שלו. ההנהלה צריכה להיזהר מכל העלויות הגלויות ולכן לבצע את התהליך בתכנון נכון אחרת זה עלול להוביל למאבק משפטי ורגולטורי ממושך.