קרן נאמנות לעומת קרן גידור | 7 ההבדלים המובילים שאתה חייב לדעת!

ההבדל בין קרן נאמנות וקרן גידור

הן קרנות הנאמנות והן קרנות הגידור הן קרנות ההשקעה בהן קרנות הנאמנות הן הקרנות העומדות לרשות ההשקעה לציבור ומותרות למסחר על בסיס יומי ואילו במקרה של קרנות הגידור השקעות רק על ידי מותר למשקיעים מוכרים.

כל אדם או ארגון רוצים שהכסף שלו יצמח בקצב מהיר שעליו עליו להשקיע. קיימות מגוון השקעות, חלקן מציעות תשואה גדולה יותר אך יתכן שתצטרך לשאת בסיכונים גדולים יותר ולהיפך. בהקשר זה נעבור על אפשרויות ההשקעה הנוגעות לקרנות נאמנות וקרנות גידור עם ההבדלים העיקריים ביניהן.

שתי הקרנות מהוות כלי השקעה שיאגד כסף ממשקיעים שונים במטרה להכפיל אותם בזמן מהיר וברמת סיכון פרופורציונלית בהתאם לתיאבון המשקיעים. שתי הקרנות הללו מנוהלות על ידי מנהל קרנות מקצועי.

הבה נבין כל אחת מהאפשרויות בפירוט עם ההבדלים -

מהן קרנות נאמנות?

קרן נאמנות היא כלי השקעה שיאגד כסף ממשקיעים מרובים לרכישת ניירות ערך. קרנות אלה בדרך כלל נוטות סיכון באופיין ומתמקדות בעלייה הרגילה של ההשקעה בשוק המניות. הם מוסדרים על ידי הבורסות ולכן חובה להוציא תשקיף שיפרט בבירור את יעדי הקרן ואת האסטרטגיות שייושמו על ידן. לפיכך, עליהם לעמוד באותה דבר אשר בתורו יעורר אמון במשקיעים.

משקיעים קמעונאיים שיש להם חסכון מוגבל למטרות השקעה, מצדם נוטים לתחום השקעה זה. קרנות כאלה מציעות תשואות מוגבלות אך בתורן יותר ביטחון בהשקעה העיקרית שבוצעה. הכספים מנוהלים על ידי מנהל קרנות מקצועי שעליו לנהל את הכספים בגבולות התשקיף ולמקסם את התשואות במסגרת החוק. אין חובה שמנהל הקרן יכלול את השקעתו האישית. כמה מהיתרונות החשובים האחרים של קרנות נאמנות הם:

• פיזור מוגבר לעבר ניירות ערך רבים אשר מצמצם את סיכון הריכוז
• שקיפות והשוואה קלה באמצעות דוחות שנתיים וגילויים תקופתיים על הביצועים
• היכולת להשתתף בהשקעות באזורים העומדים לרוב למשקיעים גדולים, למשל השקעה בשווקים זרים שאולי אינם נגישים ישירות למשקיעים בודדים.
• קרנות נאמנות פתוחות יכולות להציע נזילות על בסיס יומי מכיוון שאפשר למכור את מניות הקרנות במחיר השווה ל- NAV של הקרן.

למרות כמה יתרונות רבים, ישנם כמה חסרונות שיש לשים לב אליהם:

• לא ניתן למדוד את חיזוי ההכנסה
• ההזדמנות להתאמה אישית של הקרן היא פחותה יחסית
• מכיוון שהקרן צריכה לעמוד ביעדי הקרן, אם אפשרות לרווחים היא מחוץ לתחום, לא ניתן לממש אותה.

ישנם 3 מבנים עיקריים של קרנות נאמנות:

מספר 1 - קרנות נאמנות פתוחות

מרבית קרנות הנאמנות הן פתוחות המאפשרות למשקיעים לקנות ולמכור את היחידות בכל נקודת זמן ב- NAV (שווי נכס נקי). תמ"א זה של כל הקרן מחושב על סמך מחיר ניירות הערך שבבעלות הקרן. הטבה כזו מהווה כר למשקיעים לשיפור התשואה שלהם בשווקים שוריים או בפירוק רלוונטי בתנאי שוק רעועים.

# 2 - קרנות נאמנות סגורות

קרנות אלה מנפיקות מניות לציבור רק פעם אחת במהלך ההנפקה הראשונית. המניות רשומות בבורסה וניתן למכור מניות רק למשקיע אחר בשוק ולא לקרן. המחיר שמשקיעים יכולים לצבור עבור השקעתם עשוי להיות שונה מה- NAV ויכול להיות ב"פרמיה "או ב"הנחה" של ה- NAV.

# 3 - קרנות השקעה יחידות

נאמנויות אלה מנפיקות מניות רק פעם אחת עם הקמתן, כאשר התיק הכולל נותר ללא שינוי. לרוב יש להם אורך חיים מוגבל לפיו המשקיעים יכולים לפדות מניות ישירות מהקרן בכל נקודת זמן או לבחור לבחור להמתין עד לסיום הנאמנות. בקרנות כאלה אין שירותים של מנהל קרנות מקצועי.

כמו כן, עיין במאמרים הבאים להבנה מעמיקה יותר -

• קרנות נאמנות פתוחים לעומת קרובים 
• מנתח קרנות נאמנות
• מהי קרן נאמנות?

מהן קרנות גידור?

קרן גידור הינה מאגר השקעות אשר אחראי על הגבייה הפרטית של קרנות תוך שימוש באסטרטגיות מגוונות ואגרסיביות לצורך הכנסת תשואות קבועות ומעל לנורמליות עבור משקיעיהן. המשקיעים פחות במספר אך הם תופסים בסיס בריא מאוד. המשקיעים הם בדרך כלל מהאזורים האמידים שיש להם תיאבון סיכון גדול מאוד לספיגת הפסדים שיכולים לעכב את השקעת ההון כולה. כקריטריון כניסה, תזכיר ההצעה של קרן גידור מציין את ההשקעה המינימלית הנדרשת להשקעה על ידי משקיעים פוטנציאליים, וברוב המקרים סכום זה הוא לא פחות מ -10 מיליון דולר.

הקרן מנוהלת באופן רציף על ידי מנהל קרנות גידור אשר אחראי לחלוטין על תפקודם הסדיר והחלטות ההשקעה שישפיעו על ביצועי הקרן. קרנות גידור עם נכסים בניהול (AUM) העולות על 100 מיליון דולר, חייבות להירשם ברשות ניירות ערך בארה"ב. בנוסף, קרנות גידור אינן נדרשות לערוך דיווחים תקופתיים על פי חוק חילופי ניירות ערך משנת 1934.

הבה נבחן כמה מהיתרונות החשובים של קרנות אלה:

מס '1 - הגנה מפני נפילה

קרנות גידור מבקשות להגן על הרווחים ועל סכום ההון מפני ירידה בשווקים באמצעות אסטרטגיות גידור שונות. הם יכולים לנצל את ירידת מחירי השוק:

1. שימוש בטקטיקות כגון 'מכירה קצרה' לפיה הם ימכרו את ניירות הערך עם הבטחה לרכוש אותם במועד מאוחר יותר
2. התאם את אסטרטגיות המסחר בהתאם לתנאי השוק הקיימים.
3. מיצוי היתרונות של הקצאת נכסים וגיוון רחבים יותר

מכאן, למשל אם תיק כולל מניות של חברת מדיה ותחום המלט, ואם הממשלה מציעה הטבות מסוימות לתחום המדיה אך מטילה תשלום נוסף על מגזר המלט, אז במקרים כאלה היתרונות יכולים להאיר את הירידות האפשריות תחום המלט.

# 2 - עקביות ביצועים

בדרך כלל, למנהלים אין מגבלות על בחירתם באסטרטגיות השקעה והם בעלי יכולת להשקיע בכל סוג נכס או מכשיר כלשהו. תפקיד מנהל הקרן הוא למקסם את ההון ככל האפשר ולא לנצח רמה מסוימת של אמת מידה ולהיות מרוצה. הכספים האינדיבידואליים שלהם מעורבים גם הם, אשר אמור לשמש כמגביר במקרה זה.

# 3 - מתאם נמוך

היכולת להשיג רווחים בתנאי שוק הפכפכים, מציידת אותם לייצר תשואות שקשורות מעט מעט להשקעות המסורתיות. לפיכך, אין זה הכרחי שאם השוק נופל, התיק צריך להיות הפסד ולהיפך.

# 4 - קבלת החלטות זהירה

אחד הקריטריונים הייחודיים והחובה הוא שעל מנהל הקרן להיות אחד המשקיעים הגדולים בקרן אשר יהפכו אותם לזהירים תוך בחינת החלטות השקעה רלוונטיות.

המבנים הפופולריים של קרנות גידור הם:

1. מאסטר-מזין: אולי, אחד המבנים הפופולאריים ביותר, זה כרוך בכספים שהמשקיעים ישקיעו במזין, ואז יתאחד לקרן המאסטר. זה מקרן מאסטר זו, מנהל הקרן ישקיע עוד ברכישת הנכסים השונים. זה נעשה כדי להשיג הטבות מס שכן המזין יאפשר למשקיעים מרחבי העולם. מבחינה מבנית, קל יותר לנהל ולדווח גם למשקיעים.
2. קרנות עצמאיות : מדובר בקרנות אינדיבידואליות לפיהן כל ההשקעות מבוצעות על ידי המשקיעים ומנהל הקרן יפנה את הכספים מקרנות עצמאיות אלו בעצמו. ככלל, קרנות כאלה אינן זוכות להטבות מס, אך יחסית קל יותר לדווח עליהן.
3. קרן קרנות: זוהי אסטרטגיית השקעה לפיה קרן אחת תשקיע עוד בסוגים אחרים של קרנות המכילות נכסי בסיס שונים במקום השקעות ישירות במניות ובסוגים אחרים של ניירות ערך.

בנוסף, ייתכן שתסתכל במאמרים הבאים להבנה מעמיקה.

• כיצד עובדת קרן גידור?
• סיכוני קרנות גידור?

קרן נאמנות לעומת אינפוגרפיות של קרנות גידור

הבדלים עיקריים

1. קרן נאמנות הינה כלי השקעה לפיו הקרנות מאוחדות מכמה משקיעים המנוהלים על ידי מנהל קרנות מקצועי לרכישת ניירות ערך בסל משוק המניות. מצד שני, קרנות גידור הן תיק השקעות לפיו רק כמה משקיעים מבוססים רשאים לתרום לרכישת נכסים.
2. מטרתן של קרנות נאמנות היא להציע תשואות העולות על שיעור התשואה ללא סיכון המוצע על ידי השוק ואילו קרנות הגידור שואפות להציע תשואות מקסימאליות מההשקעה שבוצעה.
3. המשקיעים בקרנות נאמנות הם משקיעים קמעונאיים (אדם רגיל) שמפנים את הכנסותיהם הפנויות המוגבלות בקרנות אלה בתקווה לגדל את כספם ואילו אלה שמשקיעים בקרנות גידור הם בדרך כלל אנשים של HNI או אנשים מבוססים עם תיאבון גדול של סיכון. משקיעים אלה מבצעים השקעות גדולות מאוד ורוצים תשואות גבוהות מאוד בזמן מהיר.
4. אף על פי ששני סוגי הקרנות מנוהלים על ידי מנהל קרנות מקצועי, מנהל קרנות נאמנות אינו מחזיק באינטרס משמעותי בעבודת הקרן. למנהלי קרנות גידור יש מנדט להחזיק חלק גדול בקרן המתאימה כדי לייצר שוויון ברמה מצד המנהל ולמנוע החלטות שיכולות לפגוע באינטרס הכולל של הקרן.
5. קרנות נאמנות מוסדרות בחוזקה על ידי מועצת הבורסה לניירות ערך במדינה המתאימה, דבר שאינו חיוני במקרה של קרנות גידור.
6. מבחינת השקיפות, קרנות הנאמנות צריכות לדבוק לחלוטין בצורה של פרסום שנתי של דוחות שנתיים / מאזן בנוסף לביצועים הרבעוניים של הנכסים. גילויים אלה חייבים להיות מפורסמים כאשר ההצהרה נשלחת לכל המשקיעים תוך ציון הביצועים הכוללים. קרנות גידור מציעות את המידע רק למשקיעים ללא גילוי מידע כללי.
7. דמי הניהול של קרנות נאמנות תלויים באחוז הנכסים המנוהלים ואילו בגין קרנות גידור העמלות מבוססות על ביצועי הנכסים.
8. באופן מספרי, בקרנות נאמנות יש מספר רב של משקיעים, כאשר לכל אחת מהן יש השקעה מוגבלת [נמוכה עד 500 רופי (8.33 דולר)] ואילו בקרנות גידור יש מספר קטן של השקעות גדולות מאוד של כל משקיע [השקעה של לפחות 10 מיליון דולר].
9. הפדיון של קרנות נאמנות קל יחסית לבצע (קרנות פתוחות) מכיוון שכמות הכספים קטנה יחסית ואילו בקרנות גידור, תקופת הנעילה היא זמן רב (בדרך כלל 3 שנים) שבגללה הפדיון אינו אפשרי. בהמשך, פדיונות נעשים בבלוקים ולא ניתן לממש סכום של 100%.

טבלה השוואתית

סיכום

שתי הקרנות הן כלי השקעה ידועים שמטרתם להגדיל את סכום הקרן שניתן על ידי גורמים חיצוניים במטרה לגדל כסף. הקצב והאסטרטגיות שנקטו קרנות אלה הם שעושים את ההבדל בגיוס התשואות.

קרנות נאמנות מיועדות למשקיעים הקמעונאיים ששונעי סיכונים אך יעדיפו את כספם לצמוח בקצב קבוע לאורך זמן רב ואילו קרנות גידור מאמינות במיצוי התועלת המרבית האפשרית מההשקעות הגדולות מאוד שנעשו על ידי משקיעים מבוססים. משקיעים אלה רוצים להשיג רווח מרבי אפשרי ובהתאם לכך מוכנים לספוג סיכון שווה ערך.

למרות שהרגולציה והגילוי לשני המבנים הללו שונים זה מזה, הכל תלוי ביעד ההשקעה של המשקיע ובמידת הסיכון שהם מוכנים לספוג. המשקיע יהיה בהתאם לבנות את קבלת ההחלטות שלו.