תקצוב מול תחזית | 8 ההבדלים המובילים (עם אינפוגרפיקה)

ההבדל בין תקצוב לחיזוי

תקצוב מתייחס לתהליך של הקרנת ההכנסות והעלויות של החברה לתקופת הזמן הספציפית העתידית שהעסק רוצה להשיג, ואילו חיזוי מתייחס לאומדן מה באמת תשיג החברה.

תקצוב הוא פורמט מובנה של יעדים ויעדים שהחברה רוצה להשיג במסגרת הזמן הנבחרת לרוב בשנה; עם זאת, גם זה יכול להיות שונה. חיזוי הוא תצפית תקופתית על שיעור היעדים המתוקצבים שהושגו וכמה שנותר לפרק הזמן הנותר.

המטרה העיקרית של תהליכים אלה היא לתמוך באסטרטגיה הארגונית באמצעות יוזמות מתוכננות, במידת הקצאת משאבים מתוקצבת, בה שינויים בסביבה משפיעים על יכולת העסק לעמוד ביעדים.

מהו תקצוב?

תקציב הוא הצהרה מפורטת על הפעילות הפיננסית של הארגון, הכוללת הכנסות, הוצאות, השקעה ותזרים מזומנים לתקופה מסוימת (לרוב בשנה).

במהלך עריכת התקציב לחברות גדולות, דוח התקציב עשוי לכלול תשומות ממחלקות פונקציונליות ומרכזי רווח שונים של החברה (יחידות עסקיות). זהו תהליך הגוזל זמן.

ככלל, התקציבים הם סטטיים ומתכוננים לשנת הכספים של החברה. עם זאת, ישנם ארגונים המשתמשים בתקציב מתמשך, המותאם במהלך השנה על פי תנאים עסקיים משתנים. אמנם זה יכול להוסיף דיוק, אבל זה גם דורש התייחסות מקרוב ואולי לא בהכרח יניב תוצאה טובה יותר.

לדוגמא, מיזם מספק 75 מיליון דולר עבור עלות ריבית (@ 10% רו"ח) בתקציבו. אבל במהלך השנה, לפתע, הבנק המרכזי של המדינה מעלה את הריבית ומניע את הבנקים להעלות גם את ריבית ההלוואות. מה שיגרום לעליית ריבית גבוהה יותר לחברה, ולכן החברה צריכה להחזיר את התקציב שלה בהתאם לעלות הריבית החזויה החדשה.

מה זה חיזוי?

תחזית היא הערכה של אירועים עתידיים אפשריים. בשלב התכנון הראשוני, חובה להיערך לחיזוי פעולות אפשריות עבור העסק בעתיד. התחזיות נערכות למכירות, ייצור, עלות, רכישת חומר וצורך פיננסי של העסק. התחזית כוללת גמישות מסוימת, בעוד שהתקציב מכוון ליעד קבוע.

ככלל, תקצוב וחיזוי משמשים להחלפה או מובנים כאותה פעילות (תקצוב כולל חיזוי). עם זאת, יש קו דק בין שניהם. תחזית היא תחזית של מה שיקרה בתקופת התקצוב ברמת הארגון, הכוללת בדרך כלל הכנסות והוצאות משמעותיות. תחזית עשויה להיות לטווח ארוך או לטווח קצר או להשתמש בגישה מלמעלה למטה או מלמטה למעלה.

תחזית ארוכת טווח תספק תפוקה יקרה להנהלה לצורך התוכנית העסקית האסטרטגית שלהם. לעומת זאת, תחזית לטווח קצר נעשית בדרך כלל לצרכים עסקיים תפעוליים ויומיומיים.

תקצוב מול תחזית אינפוגרפיקה

בואו נראה את ההבדלים העיקריים בין תקצוב לעומת תחזית.

הבדלים עיקריים

• מטרת שתי הטכניקות מדגישה את ההבדל הקריטי בין שתיהן כתקצוב היא שרטוט מפורט של מטרותיה ויעדיה של החברה בתקופה הקרובה, ואילו התחזית היא ניטור קבוע של אותה כך שהחברה תהיה מודעת אם היא סביר לחשוב שהיעד יושג
• גם הרלוונטיות של המסקנות שונה; החיזוי משמש לנקיטת אמצעי ביניים בניסיון לעמוד ביעדים שנקבעו בתקציב ואילו ניתוח השונות משמש לקבלת החלטות קריטיות של החברה כגון פעילויות הרחבה נדרשות, מתווה מדיניות תגמול ורכיבים וכן הלאה.
• תקצוב חיוני גם כדי להבין האם חברה יכולה לשבור שוויון או לא. לכן, בין אם עליה להמשיך בפעילות ובין אם להתחיל בניסיון לנקוט בהדרגה באופן מחמיר של פירוק נכסים או מציאת רוכש מעוניין שעשוי לקנות את החברה באופן חלקי או שלם.
• תיקונים מתמידים בתקציב הופכים אותו לחסר משמעות מכיוון שהוא יכול להוביל לבלבול רב, אולם סקירה מתמדת של המספרים החזויים היא הכרח להבין אילו שינויים נדרשים בטכניקות הנוכחיות לשילוב שינויים ביניים.
• התקצוב מתבצע עבור כל הדוחות הכספיים כגון דוח רווח והפסד ודוח תזרימי מזומנים ומאזן. עם זאת, החיזוי נעשה רק עבור הכנסות והוצאות מכיוון שסעיפים אחרים כרוכים באי וודאות משמעותית יותר וחיזוים עשוי להיראות כמו תרגיל חסר תועלת מכיוון שהוא לא יסתכם בכלום.

לוח השוואה בין תקצוב לעומת תחזית

בעולם הארגוני, התקציב והתחזית נערכו באותו זמן ועם אותן תשומות שהתקבלו מיחידות עסקיות ועלויות של המפעלים. למרות שהמטרה והגישה זהות בשתי ההצהרות, השימוש עשוי להיות שונה.

סיכום

אנו יכולים לצייר אנלוגיה פשוטה לפיה התקציב הוא כמו עונות השנה, אשר לתקופה מסוימת, שזמן המקסימום שלה יכול להיות מסוג מסוים של מזג אוויר. יחד עם זאת, התחזית היא הודעה זמנית על מספר הגשמים או השמש שניתן לצפות בכל יום נתון. לא ניתן לחזות אותו לתקופה ממושכת יותר מכיוון שהוא יושפע משינויים במזג האוויר היומי ולכן לא יכול להוציא תמונה אמיתית אם הוא נחזה הרבה לפני.

שתי הטכניקות חיוניות ומהוות חלק בלתי נפרד מקבלת ההחלטות לטווח הקצר והטווח הארוך. אם לא יגובשו תקציבים, החברה עשויה להיות חסרת כיוון. יחד עם זאת, אם החיזוי לא מתבצע, אז יכול להיות סיכוי לפיקוח ולהערמה של החלטות שגויות וחוסר מעש.