דוגמאות לסיכון אשראי 3 הדוגמאות המובילות לסיכוני אשראי עם הסבר

דוגמאות לסיכון אשראי

הדוגמה הבאה לסיכון אשראי מספקת מתווה של סיכון האשראי הנפוץ ביותר. אי אפשר לספק מערך שלם של דוגמאות העוסקות בכל וריאציה בכל מצב שכן ישנם אלפי סיכונים כאלה.

סיכוני אשראי מתייחסים לסיכוני הפסד על חוב מתרחשים כאשר הלווה אינו מחזיר את העקרון ואת סכומי הריבית הנלווים של הלוואה בחזרה למלווה בתאריכי פירעון. בחלק זה נראה דוגמאות מעשיות לסיכוני אשראי בכדי להבין זאת טוב יותר.

  • כאשר מלווה מציע אשראי לצד שכנגד (באמצעות הלוואות, זיכויים על חשבוניות, השקעה באגרות חוב או ביטוח), תמיד קיים סיכון עבור המלווה בכך שהוא לא יקבל את הסכום המזוכה חזרה מהצד. סיכונים כאלה נקראים סיכוני אשראי או סיכוני צד-נגד.
  • זה מחשב את היכולת הכוללת של הלווה להחזיר את ההלוואות למלווה. על מנת להימנע או להפחית סיכוני אשראי, המלווה בודק בדרך כלל את אמינותו ורקעו של הלווה.
  • עם אמינות גבוהה (פירושו סיכוני אשראי נמוכים) הלווה יכול לקבל סכום גבוה יותר של הלוואות מבלי לצרף ביטחונות לחוזה אחרת הלוואה תוקצה על פי ערך הביטחון המצורף כבטוחה.

3 דוגמאות לסיכוני אשראי מובילים

כל דוגמה  לסיכון אשראי קובעת את הנושא, את הסיבות הרלוונטיות והערות נוספות לפי הצורך.

דוגמה מס '1

נניח שטוני רוצה שחסכונותיו בפיקדונות קבועים בבנק יושקעו בכמה אג"ח קונצרניות מכיוון שהוא יכול לספק תשואות גבוהות יותר. עם זאת, הוא מודע לכך שאגרות חוב כוללות סיכוני ברירת מחדל של צד שכנגד או סיכוני אשראי, כלומר מנפיק האג"ח יקבל ברירת מחדל וטוני לא יקבל תזרים מזומנים שהובטח.

אז טוני מחליט לתמחר את הסיכונים האלה כדי לקבל החזר על הסיכון הנוסף שהוא עומד לחשוף אליו. הוא מגלה ששני המדדים הבסיסיים של סיכוני האשראי הם:

  • ציוני סיכון אשראי - כל מוסד ופרט משתמשים בגורמים איכותיים וכמותיים כאחד כדי למדוד סיכון כזה של לווים. המלווים משתמשים בציוני סיכון אשראי על מנת לאפשר או לדחות את בקשת ההלוואה. ציון אשראי מתבטא בפורמט מספרי שנע בין 300 ל 850, כאשר 850 הוא ציון האשראי הגבוה ביותר האפשרי.
  • דירוג אשראי לאג"ח - חברות הנסחרות בבורסה המנפיקות אגרות חוב דורגו על ידי סוכנויות הדירוג כמו מודי'ס, סטנדרט ו- Poor (S&P), פיץ 'וכו'. הדירוג הוא ציון במתכונת אלפביתית המוקצה לאג"ח. למשל הדירוגים של S&P עשויים להשתנות בין AAA (החברה הבטוחה ביותר) ל- D (חברה שנמצאת כברירת מחדל).

היתרון של השקעה בחברה מדורגת הוא בכך שלמשקיע יש תחושה מה סוכנויות הדירוג חושבות על סיכון האשראי של החברה. כמו כן, הדירוג מסייע למשקיע לגבות פריסה מתאימה ללקיחת הסיכון הנוסף שנקרא מרווח ברירת מחדל.

נניח שטוני רכש איגרת חוב ל -10 שנים בדירוג 'BBB'. פרש ברירת המחדל הנוכחי לאג"ח דומה הוא 1.84% והשיעור ללא סיכון לאג"ח ל -10 שנים הוא 1.5%. אז הריבית שדורש טוני חייבת להיות (1.84 + 1.5) 3.34%.

עם זאת, סוכנויות הדירוג לא תמיד יכולות לחזות מדויקות, ובאחריות המשקיע לבדוק את סיכוני האשראי של החברות בהן הם רוצים להשקיע. להלן מספר גורמים בסיסיים שיעזרו למשקיע למדוד את הסיכון של החברה: -

  • משקיע יכול להסתכל על הדוחות הכספיים של החברה. אם החברה מייצרת תזרים מזומנים גדול יותר מפעילות ממה שיש לה דירוג אשראי נמוך יותר.
  • בצע נוסחת ניתוח יחס, למשל יחס חשוב הוא יחס כיסוי הריבית שמודד את יכולתה של החברה להחזיר את תשלומי החוב שלה.

נניח שטוני חוקר חברה עם רווח לפני ריבית ומס (EBIT) של 3500 מיליון והוצאות ריבית של 700 מיליון דולר.

כך יחס כיסוי ריבית = 3500/700 = 5

על פי נתוני סוכנויות שונות, החברות עם יחס כיסוי הריבית בין 4.5% ל -6% הן בעלות דירוג 'A-' וסיכון ברירת המחדל היחסי שלה הוא 2.5%. כלומר טוני צריך לגבות ריבית גבוהה בשיעור של 2.5% מהשיעורים נטולי הסיכון.

דוגמה מס '2

נניח שמר טוני איש עסקים מנהל עסק סיטונאי לבגדים המוגבל לעיר ניו יורק אמריקה. על מנת להרחיב את העסק, החל לספק זיכויים גדולים ללקוחותיו ללא כל מדיניות אשראי ודאית אמינות.

טוני מזניח להתחשב בסיכוני האשראי המנופחים. בסוף השנה הוא מגלה שמספר לקוחותיו אינם משלמים את חשבוניותיהם בתאריכי פירעון. לאחר חקירת הרקע של לקוחותיו הוא מגלה כי לחלקם אמינות נמוכה מאוד.

עם אמינות לקוח נמוכה, סיכוני האשראי לטוני מתנפחים בכבדות ועלולה להיווצר אפשרות שהוא לא יקבל החזר כספי על הסחורה שסיפק ללקוחותיה.

תשלומים ללא חשבונות רגילים / נמוכים משפיעים לרעה על תזרים המזומנים של חברת טוני וגורמים להפסדים לישות המכונים בדרך כלל חובות גרועים.

על מנת להימנע מסיכונים כאלה, על טוני לבנות מדיניות אשראי יעילה ולבדוק כראוי את אמינות לקוחותיה לפני שהיא מציעה אשראי או הלוואה כלשהי.

דוגמה מס '3

נניח שמר טוני רוצה לרכוש מכונית בשווי 120,000 $. הוא שילם סכום של 20,000 $ כמקדמה ומחליט לקחת הלוואה בנקאית בסכום הנותר של 100,000 $ בשיעור של 20% לשנה שישולם בשנה אחת.

המשמעות היא שהבנק צריך לקבל 120,000 דולר בחזרה בתקופה של שנה מטוני. ניהול הסיכונים של הבנק בדק את סיכוני האשראי של טוני לפני הנפקת ההלוואה, כלומר האפשרות שהוא לא יוכל להחזיר את ההלוואה או את התשלומים במועד הפירעון.

עם סיכוני אשראי גבוהים יותר, בקשת ההלוואה של טוני עשויה להידחות על ידי הבנק או שהבנק יקצה סכום כסף נמוך יותר המתאים לאמינותו (יכולת להחזיר את ההלוואה). טוני עם ספירת סיכוני אשראי נמוכה מקבל את האישור להקצאת הלוואות.

טוני שילם בהצלחה כמה תשלומים בסך 10,000 דולר כל אחד. אך במהלך השנה טוני הפסיד מספר רב של עסקיו בשל הצעת סחורות באשראי ללקוחות בעלי אמינות נמוכה והחלת מדיניות אשראי ליברלית.

הבנק חושב שטוני אולי לא יוכל לבצע תשלומים נוספים כנגד ההלוואה. המצב הקיים יוצר סיכונים עצומים לבנק כנגד הלוואה שניתנה לטוני.